מסיבת הביטול
מייד לאחר דחיית ההכרזה על בת שלמה הישנה כאתר לאומי, נערכה במושבה מסיבה רבת משתתפים בנוכחות כרמל סלע ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, המסיבה נערכה בחצר השייכת לאחד מהיזמים שהשתתפו במימון הכנת תב"ע חדשה למושבה ושבעטייה נדחתה ההכרזה…
אין חולק על כך שלרוב בעלי הנכסים במושבה הוותיקה בת שלמה אין כל עניין כלכלי שהמושבה תוכרז כאתר לאומי, הכרזה שתמנע מהם לממש את נכסי הנדל"ן הקיימים במקום ע"י בניית קוטג'ים כמקובל במחוזותינו, אם יש לך אדמה עם זכויות בנייה מיד יצוצו במקום בתים למגורים. למי איכפת בכלל מהאבנים הישנות ספוגות הזיעה והדם של ראשוני חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל?
כן יש אמנם עשרות אלפי תושבים במדינת ישראל שאיכפת להם והם ישמחו לבוא ולבקר במקום לשמוע את סיפורי העבר ואפילו לאכול גבינות וזיתים תוצרת המקום. אבל את המועצה המקומית זה לא מעניין היא דוקא נאבקת כנגד תושב המקום המתגורר בבית ישן ומנהל במקום דיר, רפת ומסעדה קטנה כפי שעשו אביו וסבו, "אתה מנהל עסק בשימוש חורג", אומרים למי שהעסק מתנהל במקום כבר מקדמא דנא מהימים שלא היה בישראל דין ודיין ונאלצת לשלם לטורקים בקשיש כדי להתקיים. הזמנים חולפים ויש שלטון חדש שגם הוא רוצה את חלקו, קוראים לזה ארנונה ומה טוב שיהיו במקום כמה שיותר עסקים? המועצה האזורית חוף הכרמל כנראה לא מעוניינת בשימור, אלא במימוש הפוטנציאל העיסקי של המקום.
גם רוב בעלי הנכסים במקום מעוניינים להעביר במקום תב"ע (תוכנית בניין עיר) שונה ואפשר בהחלט להבינם. אכן יש למצוא פתרונות שיאפשרו לאנשים לחיות ולא כל מי שהוא בעל נכס בבת שלמה הפרוטה גם מצוייה בכיסו. אבל ישנם מספר יזמים שרכשו נכסים במושבה ולהם אין שום בעייה, כמו לדוגמא חברה בשם "דאלי סרטים בע"מ".
בת שלמה נוסדה בשנת ,1889 מבני המושבה נשמרו ברובם, המושבה הקטנה נבנתה במתכונת של רחוב ראשי אחד בדומה לבנייתה של זכרון יעקב שהיתה מושבה גדולה יותר והתפתחה עד מאד. היום יש בזכרון יעקב כ17- אלף נפש וברחוב העתיק עשו מדרחוב ובקרוב גם אזור גבעת זמארין והיקב יזכו לגאולה.
לפני כ25- שנים ויותר החל משרד הפנים בהכנת תוכנית שיעדה היה שימור המושבה הוותיקה בבת שלמה, תוכנית זו אושרה בשנת 1984 במועצה הארצית לתכנון ובנייה. אך משום מה מישהו שכח להכריז על בת שלמה כאתר לאומי על פי ייעוד התוכנית.
ההחלטה לשמר את המושבה בת שלמה פגעה מאד במספר משפחות שקיוו לממש את נכסי הקרקע כי התוכנית אסרה על שינוי המבנים הקיימים. יחד עם זאת התוכנית מאפשרת הוספת כ70- מ"ר נוספים למבנה העיקרי ששימש למגורי משפחות המייסדים והמשפחות בהמשך, וכן איפשרה להוסיף כ300- מ"ר נוספים לשטח החקורה בתוך קו הבניין כאשר שיטחה של החקורה עומד על כ- 3-4 דונם.
התוכנית אישפרה ומאפשרת גם היום להשתמש במיבנים אלו ובמבני העזר הקיימים, ששימשו בעבר כרפתות למגורים או לצימרים, מה שנקרא בתוכנית חדרי אירוח.
באחת החצרות מותרת הקמת בית מלון ומסעדה, יש מבנה המיועד למוזיאון וכן ישנו מבנה המיועד לשירותי תיירות ומרכז מידע. בעצם התוכנית מאפשרת סוגים שונים של פרנסה והסעדה וכן בית מגורים מרכזי של עד 170 מ"ר תוך שמירת אופיו הוותיק של המקום. סביב בת שלמה הישנה זרועים מטעים, מדרומה נמצא הר חורשן יש נחל שמימיו זורמים ברוב ימות השנה, יש שבילי טיול לרכבים בעלי ההנעה המתאימה (אבל אני נסעתי שם גם במזדה הפרטית שלי), בתוך המושבה ישנם שרידים של ישוב יהודי עתיק.
בשנת 2001-2000 ניסה בעל נכס להרוס מבנים, לחפור ולהוביל תוכנית בנייה במקום תוך הפרת חוק בוטה. אולם, תושב במושבה זיו שוורצמן מיהר ופנה לערכאות ועצר את המתרחש.
סמוך לאחר מכן יצא כתב ידיעות מר עופר פטרסבורג בכתבה שעסקה בגבינות ששוורצמן מייצר או מוכר בחנותו. להזכירכם, עופר עוסק בכתבות שנושאן הוא נדל"ן. כתבתו פגעה בזיו שוורצמן והסיתה את דעת הקהל כנגדו. האיש שניסה לשמור על החוק הואשם כמי שרוצה להישאר בעל העסק הבלעדי במקום למרות שבפועל יכול היה כל בעל חקורה לנהוג כמותו. רק מתברר שאף אחד כבר לא רוצה לדשדש בזבל של הפרות, לעזור להן להמליט או לחלוב אותן, ואף אחד כבר לא רוצה להיכנס למיטה עם ריח העיזים והכבשים. זיו היה מוכן לזה, הוא מתפרנס בכבוד ויש כאלו שמקנאים בו… הגיעו הדברים לידי כך שבמקום הותקן תמרור האוסר חנייה ברחוב הראשי של בת שלמה, וכנגד זיו ורעייתו הוגשה תביעה על שימוש חורג בניגוד לתב"ע.
לפני כשלוש שנים נבחר כרמל סלע לעמוד בראש מועצה אזורית חוף הכרמל, והחל לממש את דיבוריו של ראש המועצה הקודם אריה שימחוני שדיבר על האפשרות לשנות את התב"ע העכשווית ח.כ167. א'. השם של התוכנית הגרעין הישן – אתר לאומי בת שלמה. מדובר כמובן על הכרזת רחוב אחד בלבד כאתר לאומי.
מעבר לכביש ישנו מושב בת שלמה ובו כ70- משפחות והרחבה ובנה ביתך. בעבר היה ניסיון לבנות מחוץ לגבולות הרחוב (המושבה הוותיקה) בשטחי החקלאות, כפר נופש ובו עשרות בתים. עכשיו נערכה תב"ע חדשה במסגרתה הוצכו 4 חלופות. א' שבמסגרת התאפשר לבנות שתי יחידות מגורים בשטח כולל של 320 מ"ר וכן עוד 100 מ"ר מסחר, בלי להגדיר את סוג המסחר בחלופה ב' תתאפשר יחידת מגורים אחת בשטח עד 170 מ"ר עוד 4 יחידות נופש ששטחן לא הוגדר וכן 100 מ"ר מסחר לא מוגדר. בחלופה ג' תתאפשר יחידת מגורים אחת בת 170 מ"ר מסחר לא מוגדר על 150 מ"ר וכן 2 יחידות נופש ששטחן לא מוגדר. בחלופה ד' תתאפשר יחידת מגורים ששטחה עד 170 מ"ר ועוד מסחר לא מוגדר על שטח של 230 מ"ר, וכן עוד שטח מסחר לא מוגדר שמעל 200 מ"ר.
חלופה ד' היא זו שנבחרה להמשך ובמסגרתה יהיה מותר לבנות בכל חקורה יחידת דיור אחת בת 170 מ"ר וכן מסחר לא מוגדר בשטח כולל של 430 מ"ר. משמעות החלטה זו שבשטח הכולל המושבה הותיקה בת שלמה ברחוב שבו מתגוררות משפחות עם ילדים, לא יוכלו להתגורר יותר מאשר 24 משפחות, שיטבעו בתוך ים מסחרי בן למעלה מ5000- מטר. לא צימרים, אלא מסחר לא מוגדר. בקיצור 12 משפחות יתגוררו בתוך השוק.
השאלה האם תהיינה עוד 12 משפחות שתהיינה מוכנות להצטרף. מדובר במצב לא טבעי שאולי עונה למספר יזמים שבכלל לא מתגוררים בבת שלמה.
ב12- החקורות מתגוררות היום רק 12 משפחות, חלקן הגדול בשכירות וספק אם הם יסכימו לגור שם כשהמוני בני אדם ומכוניות יגלשו למקום. אני לא מתכנן ערים, האדריכלית דליה בארי העוסקת בתיכנון ערים מכרה לאחרונה את החקורה שהיתה לה במקום אחרי 30 שנות מגורים בבת שלמה, היא כנראה צופה את פני העתיד וחוסר הנוחות המצפה לדיירי המקום. נכון יהיה לומר שגם היום יש במקום תנועה, יש כ5-6- עסקים במקום, חלקם בעלי רשיונות רוכלות המביאים למקום גם ירידים שונים, ובעצם כך יש רוכלות נוספת, בעצם המצב הנכון והטבעי שעל בסיס תוכנית השימור והכרזת המקום כאתר לאומי מתאפשר במקום מסחר שיתפתח בהדרגה, והמקום ישמור על צביונו. יוקמו צימרים וייווצרו חיים הומוגנים במקום. מה שמבקשים יוזמי התוכנית הם טריפת כל הפוטנציאל העתידי ובכך להפוך את בת שלמה ממושבה עתיקה ולאומית המסמלת את שורשי ההתיישבות המחודשת בארץ ישראל לשוק אחד גדול שבמסגרתו יוסתרו הבתים ע"י חפצים בדומה לדליית אל כרמל וירידים אחרים מסוג זה.
אחת הטענות שהועלו מצד המועצה היא כי הם דואגים לבעלי החקורות שאינם יכולים להתפרנס עוד מחקלאות. אולם בידי גפן יש טבלה המציגה את המצב שעל פיו רוב בעלי הנכסים במקום, כלל אינם מתגוררים במושבה הותיקה, ואינם מתפרנסים מחקלאות. הם גם אינם תושבי המועצה האזורית חוף הכרמל. הטענה שאין להם ממה להתפרנס ומה לאכול, אין לה אחיזה במציאות.
דוקא זיו שוורצמן העוסק בחקלאות הוא ממתנגדי השינוי. מעניין שבוועדת ההיגוי שהוקמצה ביוזמת המועצה חברים רק אנשים המתנגדים לשימור ולהכרזה על בת שלמה כאתר לאומי במתכונת התוכנית הקודמת.
מעניין גם שמתנגדי השימור מימנו מכספם הפרטי כ100- אלף ש"ח מתוך כ200- אלף ש"ח שעולה תוכנית האב החדשה אותה עורך המתכנן יצחק פרוינד. איך זה שיש מעורבות מסוג זה, אם המועצה מתכננת בבקשה, ואם אנשים פרטיים מתכננים אדרבא, אבל כסף ציבורי עם כסף פרטי זה כבר משונה.
האיסוף הפרטי נעשה באמצעות ועד המושב בת שלמה. עכשיו הבינו במועצת חוף הכרמל שהכרזת בת שלמה כאתר לאומי כפי שהכריז מנהל מינהל התיכנון במשרד הפנים מר שמאי אסיף, תעמוד למכשול לתב"ע החדשה, מר אסיף לא פנה סתם פתאום להכריז על האתר כאתר לאומי שהרי כבר למעלה מ25- שנה חלפו מאז החלו התוכניות לשימור, אז מה קרה פתאום שהוא נזעק בחודש אפריל 2006 להכריז על בת שלמה כאתר לאומי?
ומה קרה שכחמישה חודשים אח"כ, השתנתה דעתו לפתע פתאום? זה מוזר מאד. עוד יותר מוזר למרות שאולי אין קשר בין הדברים, המועצה האזורית חוף הכרמל שכרה את שרותיה של האדריכלית נעמה מליס וזו כך מתברר, ב"מקרה" היתה שותפתו של שמאי אסיף במשרד אדריכלות.
מתברר שהמועצה כינסה ישיבה דחופה מיד לאחר ההכרזה של הועדה המשותפת לאיכות הסביבה ומינהל התיכנון והחליטה להתנגד להפקעת שטח של כ150- דונם שהם הגרעין הישן והותיק של בת שלמה. הכסף למהלך הוקצה באמצעות הגדרתו כסכום של כ300- אלף ש"ח שיועדו להגשת התנגדויות לצמ"מ .66
כמובן שאיני יכול לומר שקשרי העבר בין נעמה מליס לשמאי אסיף עשו כאן את שלהם, אבל זה נשמע כמהלך מוכר, ויחשוב כל אחד כפי שהוא חפץ. מיד לאחר חזרת משרד הפנים מההכרזה על בת שלמה כאתר לאומי נערכה בבת שלמה מסיבה. בעצם זה היה באותו יום חמישי ,21/9/06 המסיבה נערכה בחצר השייכת למר יצחק פינטו (הבית עצמו מושכר), ובמימונו. למרות על פניו היא נערכה כאילו בהזמנת ועד מושב בת שלמה. למסיבה שהיתה במסגרת הרמת כוסית לכבוד ראש השנה ברך הרב האזורי מר סוראני ונכחו בה ראש המועצה כרמל סלע, חלק מחברי המועצה וגם עובדים של המועצה האזורית בת שלמה וחגגו בה איך לא את המכשול העיקרי בפני ההכרזה של בת שלמה כאתר לאומי.
"אנחנו לא מתנגדים להכרזה של בת שלמה כאתר לאומי". נאמר בתגובת המועצה לכתבה שנכתבה בנושא זה ע"י אתר האינטרנט NFCᲠ השייך ליואב יצחק. לדעת המועצה אחרי שיעשו תב"ע חדשה כפי שסיפרתי עוד קודם או אז יכריזו על בת שלמה כאתר לאומי ונשאלת השאלה על מה יכריזו כאתר לאומי על רוכלי החרוזים, מוכרי הדיסקית ואלו שיכינו שם שווארמה, האם יכריזו כאתר לאומי על שטח מסחרי בן כ5000- מ"ר שבו תתגוררנה מקסימום 24 משפחות, האם יכריזו כאתר לאומי על חניונים בני מאות ואלפי משפחות שיבואו לירידים?
באמצעות תקשורת לא ראויה, מנסים להסית ולהסיט את דעת הקהל כנגד קומץ אנשים שעדיין מנסים לעמוד מול נחשול של אנשים שהיצר הכלכלי שלהם דוחף אותם להפר את כללי הצדק ואיכות החיים.
שמעון שגיא
תגובות:
תגובת צאלה דוברת מועצה איזורית חוף כרמל
מנסיבות לו" ז נמנע מאתנו על ידך ) הגפן( האפשרות לתת תגובה מסודרת ועניינית לנושאים ולשאלות שהפנת, אשר לא ברורים לכשעצמם. הנך מבקש תגובתנו לחומר רב שלא כתוב באופן ברור תוך מספר שעות בודדות שהקצבת לנו.
**
תגובת משרד הפנים
המושבה בת שלמה – הכרזת אתר לאומי
1. הועדה המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולמינהל התכנון במשרד הפנים, העוסקת בהכרזה על אתרים לאומיים ) להלן – הועדה המשותפת(, אכן החליטה באפריל 6002 להכריז על המושבה בת שלמה כאתר לאומי.
2. במסגרת הליך ההתייעצות, שאנו מחויבים בו על פי החוק טרם הכרזה, התקבלה בקשת המועצה האזורית חוף הכרמל כי ההכרזה תעוכב עד לאחר אישורה של תכנית מפורטת חדשה לבת שלמה, הנמצאת בהכנה.
3. הועדה המשותפת בחנה לעומק את בקשת המועצה האזורית. ביום 60.8.6 קיימה הועדה סיור במושבה, שלאחריו הוצגו לה עקרונות התכנון של התכנית החדשה. ביום 60.9.12 התכנסה הועדה המשותפת לדיון בנושא, והחליטה כי עקרונות התכנית החדשה שהוצגו בפניה שומרים על המרקם הקיים של המושבה הותיקה בת שלמה. הועדה המשותפת השתכנעה כי אין כוונה לפגוע באופי המבנים הקיימים או להתיר שינויים מהותיים בייעודי הקרקע ובצורת הבניה. לאור כל זאת, החליטה הועדה המשותפת לעכב בשלב זה את ההכרזה על האתר הלאומי בת שלמה.
4. לעובדי מינהל התכנון העוסקים בנושא לא ידוע על כל מעורבות של הגב' נעמה מליס בנושא. לפיכך, מובן מאליו כי מעורבות זו – אם קיימת – לא היוותה כל שיקול בהחלטתם.
סבין חדד, דוברת משרד הפנים
**
אל: שמעון שגיא, עיתון הגפן זכרון יעקב
הנדון: דרישה למניעת פרסום כתבה על המועצה האזורית וראשיה בשל אי מתן תנאים מחייבים לגיבוש תגובה
נכבדי,
אני מתכבדת לפנות אליך, בשם המועצה האזורית חוף הכרמל בדרישה כי תמנע מפרסום הכתבה אודות ב" ש והכרזתה כאתר לאומי מהנימוקים שלהלן,
1. בהמשך לשיחתנו ובהקשר לשאילתא שלך מיום חמישי 70.2.51, הריני להודיעך כי בטווח השעות הניתן לא היה זמן, לבדוק את טענותיך באופן הולם ולהעניק לך תשובות מהימנות. להזכירך, קיבלתי את השאילתה בשעה 45:51, כאשר הקצבת לי זמנים – עד 00:02
2. בפנייתך העברת אלינו כתבה שפורסמה ב- nfe, בעוד שעיתונך הינו " הגפן".
3. גם לדרישתנו להמציא שאלות מפורטות וברורות לטענותיך כדי שנוכל להשיב אחת אחת – סירבת.
4. על פי הפסיקה, על פי כל דיון, מחובתך לאשר מתן זמן סביר לבדיקת טענותיך ולגיבוש תשובות מוסמכות, מקצועיות מטעם המועצה, לא אפשרת לנו לבצע בזמן הולם.
5. אין מדובר בנושא בהול, יכולת להעביר אלינו יממה קודם לכן, להווה ידוע כי נושא הכתבה אין בו בהילות ונושאו – דבר שכבר חלף, עבר, פורסם כבר ולפי כך אינו זקוק לתגובה בהולה.
6. לפיכך אנו דורשים כי הכתבה בנושא הנ" ל לא תפורסם ללא צירוף תגובה עליה. אנו מבקשים שפרסומה ידחה לשבוע הבא כדי שנוכל להגיב לשאלותיך אחת לאחת.
7. פרסום הכתבה ללא תגובה הולמת והוגת מצידינו יש משום עבירה על החוק הפסיקה וכללי האתיקה ובעיקר יש בה כדי להטעות את הציבור.
8. אין זה פעם ראשונה שבעתונך מפורסמות כתבות העולות כדי דיבה, תוך הטעיית הציבור ומניעת זכות התגובה באופן הולם והוגן. יודגש כי טענותיך משוללות כל יסוד וכי פרסומם אינו עולה בקנה אחד עם האמת. לפיכך אנו מבקשים כי הכתבה לא תפורסם וכי תביא לידיעת הציבור טענותינו.
9. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שעיתון גפן מתגולל במועצה האזורית בתושבי חוף הכרמל ללא כל סיבה ותוך פגיעה והפרה גסה. אנו דוחים דרך זו בשאט נפש ולא נסכים עמה פעולה. דרך זו אינה עולה בקנה אחת ונראית כאילו משרתת גורמים איטרסנטיים הבוחשים בנושא זה.
01. חבל שכך, אני שבה ומבקשת כי מכתבי זה יובא במלואו לידיעת ציבור קוראיך למען ידעו את האמת כולה.
ב ב ר כ ה ,
צאלה וקסמן
דוברת המועצה
**
תגובת המערכת:
במהלך השבועות האחרונים ניהלנו שיחות לא מעטות בנושא זה עם הגב' צאלה וקסמן, דוברת חוף הכרמל. אמש, התקשרה הגב' וקסמן מס' פעמים רב במשך הערב ובמקום לתת תגובה עניינית היא העדיפה לשלוח מכתב מסויים בנסיון לדחות ולמנוע את פרסומה של כתבה זו כפי שאכן היה לפני מס' שבועות… אבל עם זכרון סלקטיבי לא מתווכחים.
שמעון שגיא